"זרע של סלמון" – הטרנד שמשגע את הרשת: האם פולינוקלאוטידים (PN, PDRN) הם באמת המהפכה שחיכינו לה?
אם גללתן לאחרונה בטיקטוק או באינסטגרם, כנראה שלא הצלחתן לפספס את הכותרות המרעישות על "טיפול זרע הסלמון". כן, זה נשמע מוזר, אולי אפילו קצת דוחה במחשבה ראשונה, אבל המשפיעניות וכוכבות העל בהוליווד נשבעות שזה סוד הנעורים החדש שלהן.
אבל רגע לפני שאתן רצות לקליניקה הקרובה בציפייה למחוק 20 שנה מהפנים, חשוב לעצור ולעשות סדר. המטופלת הישראלית חכמה, אבל היא גם מוצפת במידע סותר. האם מדובר בעוד גימיק חולף של סושיאל מדיה, או בפריצת דרך מדעית אמיתית? והכי חשוב – האם זה באמת ייתן לכן את התוצאה שאתן מדמיינות?
במאמר הזה ננקה את הרעש, נשים בצד את הכינויים הפרובוקטיביים, ונצלול לאמת המדעית שמאחורי הפולינוקלאוטידים (Polynucleotides).
קודם כל: בואו ננפץ את המיתוס (ונוציא את הדג מהחדר)
השם העממי "זרע של סלמון" הוא אמנם קליט ומייצר קליקים, אבל הוא עושה עוול לטיפול הרפואי המתוחכם הזה. לא מזריקים לכן "זרע" ולא שום חומר גולמי אחר.
מדובר בטכנולוגיה ביו-רפואית מתקדמת המפיקה מקטעי DNA (הנקראים פולינוקלאוטידים) מתאי הרבייה של דגי סלמון או פורל. מדוע דווקא סלמון? כי ה-DNA שלו דומה מאוד ל-DNA האנושי מבחינת המבנה הבסיסי, והוא נקי ומטוהר בצורה כזו שאין שום סכנה לאלרגיה "דגית" ואין שום ריח.
החומר עובר תהליך זיקוק קפדני וסטריליזציה, כך שבסופו של דבר, המזרק מכיל ג'ל שקוף וטהור של מולקולות שתפקידן אחד: רפואה רגנרטיבית (Regenerative Medicine) – כלומר, ריפוי וחידוש הרקמה.
לא חומר מילוי, אלא חומר "מרפא": איך זה עובד?
כאן רוב המטופלות מתבלבלות, וחשוב להדגיש את הנקודה הזו: פולינוקלאוטידים הם לא חומצה היאלורונית (חומר מילוי) והם לא בוטוקס.
אם חומצה היאלורונית נועדה "לנפח" או להוסיף נפח, ובוטוקס נועד "להקפיא" שריר, הפולינוקלאוטידים עובדים במישור אחר לגמרי – הם עובדים על שיפור איכות העור. הם מתפקדים כ"ביוסטימולטורים" (מעוררי חיים).
כאשר מזריקים אותם לעור, הם מבצעים שלוש פעולות עיקריות:
- גירוי פיברובלסטים: הם מפעילים את התאים האחראים על ייצור הקולגן והאלסטין וגורמים להם לעבוד באופן מוגבר.
- נטרול רדיקלים חופשיים: הם פועלים כנוגדי חמצון חזקים מאוד, שמפחיתים דלקתיות ומתקנים נזקים ברמת התא.
- הידרציה עמוקה: הם סופחים מים ומשפרים את הלחות בעור בצורה שלא נעלמת אחרי שבוע.
במילים פשוטות? אם חומצה היאלורונית היא ה"איפור" שמתחת לעור, הפולינוקלאוטידים הם ה"תרופה" שמתקנת אותו.
למי הטיפול הזה באמת מתאים? (ולמי פחות)
אז מתי כדאי לבקש מהרופא את הטיפול הזה? הפולינוקלאוטידים מצטיינים במקומות שבהם חומרי מילוי רגילים נכשלים או עלולים להיות מסוכנים.
1. המלכה הבלתי מעורערת: אזור העיניים
זהו אולי היתרון הגדול ביותר. נשים רבות סובלות מעיגולים כהים, עור דק ו"מקומט" (Crepey Skin) מתחת לעיניים. הזרקת חומצה היאלורונית שם עלולה לגרום לנפיחות ו"שקיות" (אפקט טינדל). פולינוקלאוטידים, לעומת זאת, אינם סופחים מים בצורה שיוצרת בצקת, ולכן הם הטיפול הבטוח והיעיל ביותר לעיבוי וחידוש העור העדין סביב העיניים.
2. צוואר ומחשוף
העור בצוואר דק ונוטה להזדקן מהר. הטיפול עוזר למצק אותו ולטשטש את "קמטי השרשרת" הרוחביים.
3. אדמומיות, רוזצאה וצלקות
בזכות התכונות האנטי-דלקתיות, הטיפול מצוין למי שסובלת מעור רגיש, אדמומי, או מצלקות אקנה ושקעים, שכן הוא מעודד ריפוי רקמה והוא אנטי דלקתי.
תיאום ציפיות: המקלחת הקרה שחייבים לקחת
זה החלק החשוב ביותר במאמר, ואם תקראו רק פסקה אחת – קראו את זו. הרשתות החברתיות מוכרות אשליות, אבל בקליניקה אנחנו מתעסקים במציאות.
מה הטיפול לא יעשה?
- הוא לא ירים פנים נפולות (בשביל זה צריך חוטים או ניתוח).
- הוא לא ימלא קמטים נזולביאליים עמוקים (בשביל זה יש חומצה היאלורונית).
- הוא לא יעלי הבעה במצח (בשביל זה יש בוטוקס).
- והכי חשוב: התוצאה אינה מיידית.
בניגוד לחומצה היאלורונית שבה את יוצאת מהחדר ורואה שינוי בנפח, כאן נדרשת סבלנות. מדובר בתהליך ביולוגי. הגוף צריך זמן לייצר את הקולגן החדש. לרוב נדרשת סדרה של 3-4 טיפולים (בהפרש של 2-3 שבועות), והתוצאה המלאה (עור זוהר, עבה יותר, גמיש יותר) נראית רק לאחר מספר שבועות עד חודשים.
מי שמגיעה בציפייה ל"אפקט וואו" מיידי – צפויה להתאכזב. מי שמגיעה כדי להשקיע בבריאות העור שלה לטווח ארוך – תתאהב.
מהלך הטיפול: האם זה כואב?
הטיפול עצמו מהיר יחסית. החומר מוזרק בנקודות קטנות תחת העור.
- רמת כאב: מורגשת אי-נוחות קלה או דקירה קלה בזמן ההזרקה, אך השימוש במשחת אלחוש מקל מאוד.
- החלמה: תופעת הלוואי העיקרית היא הופעת גבשושיות קטנות באזור ההזרקה (כמו עקיצות קטנות), שלרוב נעלמות תוך 12-24 שעות. לעיתים רחוקות ייתכנו שטפי דם קטנים, כמו בכל הזרקה.
בטיחות מעל הכל
אחד היתרונות הגדולים של הפולינוקלאוטידים הוא פרופיל הבטיחות הגבוה שלהם. החומר קיים ברפואה הכללית כבר עשרות שנים (שימש במקור לריפוי פצעים קשים וכיבים), והוא נחשב לבעל תאימות ביולוגית גבוהה מאוד לגוף האדם.
השורה התחתונה: טרנד או כלי עבודה אמיתי?
הפולינוקלאוטידים הם הרבה מעבר לטרנד טיקטוק חולף. הם מייצגים את העידן החדש של האסתטיקה – עידן שבו אנחנו מפסיקים רק "לכסות" את הגיל, ומתחילים לרפא את העור.
האם זהו טיפול קסם? לא. האם הוא מחליף את הבוטוקס והחומצה? ממש לא. הם חברים שונים באותו ארגז כלים. אבל עבור נשים שמרגישות שהעור שלהן "עייף", דק, או זקוק לבוסט של חיוניות – ובעיקר לאלו שחוששות מהמראה "העשוי" והנפוח של חומרי המילוי – הזרקת פולינוקלאוטידים היא אופציה נפלאה, בטוחה ויעילה.
אז בפעם הבאה שאת שומעת על "זרע של סלמון", תדעי שלא מדובר בגימיק, אלא במדע טהור שרותם את הטבע לטובת היופי שלך – כל עוד מגיעים עם הציפיות הנכונות.